פרק 1 |
|
"דן!" קראה לי אמא "קדימה, צריך להתעורר, היום הנשיא ריק צריך להודיע הודעה חשובה ואנחנו צריכים להגיע בזמן כי אם נאחר יענישו אותנו." טוב אני כבר קם." אחרי 5 דקות קמתי, התלבשתי וירדתי למטה. "בוקר טוב" אני אומר. "טוב שנזכרת לקום" אומר אבא. "עוד מעט אנחנו יוצאים." אז תתארגנו כולם. יצאנו כל המשפחה מהבית: אני,אמא שלי,אבא שלי,ואחי הקטן תום, בן 5.הגענו להיכל הצדק של מחוז 10 וכל התושבים כבר היו שם. על הבמה עמדה סברינה,שדרנית הטלוויזיה והתחילה לדבר: "לכל המחוזות הנשיא ריק שלח סרט כדי להודיע לכם את ההודעה החשובה." הסרט התחיל ובו הנשיא ריק אומר שכעונש על ההתקוממות שקרתה לפני כשנה ובה הקפיטול ה שמיד את מחוז 13 כל שנה מעכשיו כל מחוז ישלח נער ונערה בגילאי 12-18 להילחם אחד בשני עד המוות עד שיהיה מנצח אחד והוא יצא בחיים ויהיה מוגן מן המשחקים לכל שארית חייו. ההגרלה תיערך בעוד חודש. כל האנשים במחוז 10 נדהמו ונבהלו מאוד. גם משפחתי התחילה לבכות כי אני בן 17 וזה אומר שיכול להיות שגם אני יבחר להשתתף במשחקים האכזריים האלה. יום למחרת קמתי מאוחר וללא מצב רוח, התלבשתי,ירדתי למטה והלכתי לכיוון היער לצוד. ניגשתי אל אחד העצים ולקחתי את החנית שלי ואת הסכינים שתמיד נמצאים שם שבעזרתם אני צד. פגעתי בארנב ובציפור והבאתי אותם הביתה כדי לבשל אותם ולאכול אותם. לאחר חודש קמתי בבוקר ואמא שלי הזכירה לי שהיום הוא יום ההגרלה ומאוד התבאסתי. קמתי התלבשתי יפה בג'ינס וחולצה מכופתרת ויצאנו מהבית לכיוון היכל הצדק.בדרך נפגשתי עם חברה שלי סופיה,אנחנו חברים כבר שנה.פתאום סופיה התחילה לבכות ואמרה לי:אני לא רוצה שיבחרו אותי.חיבקתי אותה ואמרתי לה אל תדאגי לא יבחרו אותך.
"דן!" קראה לי אמא "קדימה, צריך להתעורר, היום הנשיא ריק צריך להודיע הודעה חשובה ואנחנו צריכים להגיע בזמן כי אם נאחר יענישו אותנו." טוב אני כבר קם." אחרי 5 דקות קמתי, התלבשתי וירדתי למטה. "בוקר טוב" אני אומר. "טוב שנזכרת לקום" אומר אבא. "עוד מעט אנחנו יוצאים." אז תתארגנו כולם. יצאנו כל המשפחה מהבית: אני,אמא שלי,אבא שלי,ואחי הקטן תום, בן 5.הגענו להיכל הצדק של מחוז 10 וכל התושבים כבר היו שם. על הבמה עמדה סברינה,שדרנית הטלוויזיה והתחילה לדבר: "לכל המחוזות הנשיא ריק שלח סרט כדי להודיע לכם את ההודעה החשובה." הסרט התחיל ובו הנשיא ריק אומר שכעונש על ההתקוממות שקרתה לפני כשנה ובה הקפיטול ה שמיד את מחוז 13 כל שנה מעכשיו כל מחוז ישלח נער ונערה בגילאי 12-18 להילחם אחד בשני עד המוות עד שיהיה מנצח אחד והוא יצא בחיים ויהיה מוגן מן המשחקים לכל שארית חייו. ההגרלה תיערך בעוד חודש. כל האנשים במחוז 10 נדהמו ונבהלו מאוד. גם משפחתי התחילה לבכות כי אני בן 17 וזה אומר שיכול להיות שגם אני יבחר להשתתף במשחקים האכזריים האלה. יום למחרת קמתי מאוחר וללא מצב רוח, התלבשתי,ירדתי למטה והלכתי לכיוון היער לצוד. ניגשתי אל אחד העצים ולקחתי את החנית שלי ואת הסכינים שתמיד נמצאים שם שבעזרתם אני צד. פגעתי בארנב ובציפור והבאתי אותם הביתה כדי לבשל אותם ולאכול אותם. לאחר חודש קמתי בבוקר ואמא שלי הזכירה לי שהיום הוא יום ההגרלה ומאוד התבאסתי. קמתי התלבשתי יפה בג'ינס וחולצה מכופתרת ויצאנו מהבית לכיוון היכל הצדק.בדרך נפגשתי עם חברה שלי סופיה,אנחנו חברים כבר שנה.פתאום סופיה התחילה לבכות ואמרה לי:אני לא רוצה שיבחרו אותי.חיבקתי אותה ואמרתי לה אל תדאגי לא יבחרו אותך. |
|
|
|
|
|
| תודה אני ימשיך עוד מעט ואז תוכל להמשיך לקרוא!! |
|