בלילה כשישנתי חלמתי הרבה חלומות על הבית שלי,על מחוז 10. וגם כמה חלומות מהמשחקים.
חלמתי שאני ביום האסיף. ואיך סברינה הוציאה את השם שלי וקראה דן מילו!. איך שניסיתי להגיע אל הוריי אבל לא הצלחתי. כמה פחד היה בי ברגע הזה שבחרו אותי למשחקים. אחרי זה איך שהוריי ואחי הקטן נכנסו להיפרד ממני. ואיך שרציתי להישאר איתם ולא ללכת למשחקים האכזריים האלה.
אחרי זה התעוררתי ורציתי כל כך לראות את אחי ואת המשפחה שלי כל כך התגעגעתי אליהם. ורציתי לחזור הביתה. אחר כך חזרתי לישון וחלמתי את החלום שבו אני הורג את ליאם. חלמתי שהוא מעיר אותי ומכוון סכין לגרוני ואחר כך שדקרתי אותו עם הסכין שלי והרגתי אותו. עוד פעם התעוררתי שטוף זיעה וכבר לא ניסיתי לישון כי ידעתי שהחלומות יחזרו אליי. השמש כבר התחילה לעלות וראיתי איזה יפה סופיה. אחר כך היא התעוררה בוקר טוב! אמרתי לה. בוקר טוב גם לך דן היא אמרה.
נשאר לכן עדיין אוכל? נשארה לנו רק לחמנייה אחת היא אמרה. טוב אז תתחלקי בה עם סטפי אני לא רעב. מהדיבורים שלנו סטפי התעוררה בוקר טוב! היא אמרה על מה אתם מדברים? סתם דיברנו על כמות האוכל שנשארה לנו אמרתי. ואני היום יצא לחפש לנו אוכל.
אבל אם הקרייריסטים יתפסו אותך?סטפי שאלה. אל תדאגי הם לא ימצאו אותי אמרתי. טוב אז בואו ניצא להסתובב בזירה ואולי אני ימצא את הנהר שהיה ליד המחנה הקודם שלי. נגמר לנו המים ומשם אפשר לשתות אמרתי.
טוב אז יאללה בואו נתארגן וניצא.
אחר כך כל אחד אסף את חפציו ויצאנו מהמערה. חשבתי על מה שסטפי אמרה שאם הקרייריסטים ימצאו אותנו אנחנו לא נוכל להלחם מולם ואנחנו נמות מוות כואב. זה מאוד מפחיד.
הסתובבנו ביער ומצאתי את המחנה שלי. הנה הוא אמרתי והצבעתי להן על הנהר. הרגשה של שימחה הציפה אותי כי בזכותי אנחנו נשרוד. סטפי אמרה לי שהיא וסופיה רוצות להתקלח אז שאני ילך להסתובב אבל אני לא יתרחק. טוב אמרתי והלכתי. הלכתי כמה דקות ופתאום שמעתי צרחה.
חלמתי שאני ביום האסיף. ואיך סברינה הוציאה את השם שלי וקראה דן מילו!. איך שניסיתי להגיע אל הוריי אבל לא הצלחתי. כמה פחד היה בי ברגע הזה שבחרו אותי למשחקים. אחרי זה איך שהוריי ואחי הקטן נכנסו להיפרד ממני. ואיך שרציתי להישאר איתם ולא ללכת למשחקים האכזריים האלה.
אחרי זה התעוררתי ורציתי כל כך לראות את אחי ואת המשפחה שלי כל כך התגעגעתי אליהם. ורציתי לחזור הביתה. אחר כך חזרתי לישון וחלמתי את החלום שבו אני הורג את ליאם. חלמתי שהוא מעיר אותי ומכוון סכין לגרוני ואחר כך שדקרתי אותו עם הסכין שלי והרגתי אותו. עוד פעם התעוררתי שטוף זיעה וכבר לא ניסיתי לישון כי ידעתי שהחלומות יחזרו אליי. השמש כבר התחילה לעלות וראיתי איזה יפה סופיה. אחר כך היא התעוררה בוקר טוב! אמרתי לה. בוקר טוב גם לך דן היא אמרה.
נשאר לכן עדיין אוכל? נשארה לנו רק לחמנייה אחת היא אמרה. טוב אז תתחלקי בה עם סטפי אני לא רעב. מהדיבורים שלנו סטפי התעוררה בוקר טוב! היא אמרה על מה אתם מדברים? סתם דיברנו על כמות האוכל שנשארה לנו אמרתי. ואני היום יצא לחפש לנו אוכל.
אבל אם הקרייריסטים יתפסו אותך?סטפי שאלה. אל תדאגי הם לא ימצאו אותי אמרתי. טוב אז בואו ניצא להסתובב בזירה ואולי אני ימצא את הנהר שהיה ליד המחנה הקודם שלי. נגמר לנו המים ומשם אפשר לשתות אמרתי.
טוב אז יאללה בואו נתארגן וניצא.
אחר כך כל אחד אסף את חפציו ויצאנו מהמערה. חשבתי על מה שסטפי אמרה שאם הקרייריסטים ימצאו אותנו אנחנו לא נוכל להלחם מולם ואנחנו נמות מוות כואב. זה מאוד מפחיד.
הסתובבנו ביער ומצאתי את המחנה שלי. הנה הוא אמרתי והצבעתי להן על הנהר. הרגשה של שימחה הציפה אותי כי בזכותי אנחנו נשרוד. סטפי אמרה לי שהיא וסופיה רוצות להתקלח אז שאני ילך להסתובב אבל אני לא יתרחק. טוב אמרתי והלכתי. הלכתי כמה דקות ופתאום שמעתי צרחה.
;){kind=link}