עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפור פאפניק לטריילוגיה של משחקי הרעב.
הסיפור עוקב אחר דן מילו ממחוז 10 שנבחר להשתתף במשחקי הרעב ה-1.ומאז חייו השתנו לנצח.....
הודעה!
אם אהבתם את הסיפור אתם מוזמנים לעשות לייק ב:www.facebook.com/MshqyHrbH1?ref=hl
הדמויות !
דן מילו: בן 17 ממחוז 10.נבחר להשתתף במשחקי הרעב הראשונים . מתמחה בלחימה עם חנית ובזריקת סכינים.

סופיה גרינ'ץ: בת 16 מחוז 10 נבחרה להשתתף המשחקי הרעב הראשונים.
יודעת לירות בחץ וקשת.חברה של דן.

תום מילו: האח הקטן של דן.

סברינה: שדרנית טלוויזיה מהקפיטול.

אוולין: המלווה של דן וסופיה ממחוז 10.

מקס: קברניט המשחק הראשי.

דיאנה: הסטייליסטית של דן.

ג'סטין: הסטייליסט של סופיה.

פרק 14

29/12/2012 19:59
משחקי הרעב ה-1
בבוקר התעוררתי מאוד מוקדם. אני רעב מאוד לא אכלתי ושתיתי מאתמול. ירדתי מהעץ והלכתי כדי לצוד לי משהו לאכול. חשבתי על אתמול ועל איך שהרגתי את ליאם.
הלכתי קצת ביער ואז ראיתי שתי ארנבות. הוצאתי את החנית שלי ושיפדתי את שתיהן. הסתובבתי עוד קצת ואז מצאתי את המקום מחבוא שלי הקודם איפה שהרגתי את ליאם. המקום הזה עושה לי הרגשה רעה וזיכרונות לא טובים. נכנסתי להתקלח בנהר ולשתות מים. כי הנהר היה קרוב למחנה. פתאום שמעתי קולות וראיתי שאלו הם הקרייריסטים הם לא הבחינו בי צללתי למים כדי שהם לא יבחינו בי. הייתי מתחת למים 2 דקות ואז יצאתי כי לא היה לי אוויר עוד שנייה נחנקתי. המיועד ממחוז 1 הבחין בי והשליך עליי סכין. צללתי לתוך המים והסכין לא פגע בי הוא פגע במים. התחלתי לשחות ולברוח מהם, ראיתי שהם לא רודפים אחרי ושחיתי חזרה למקום המחבוא שלי. חשבתי שהם לקחו לי דברים מהמחנה אבל מסתבר שהם לא מצאו את המחבוא. יצאתי מהמים כולי רטוב והיה לי מאוד קר רעדתי,התלבשתי ומאוחר יותר הדלקתי מדורה ובישלתי את הארנבות. חשבתי לעצמי שנשארנו רק 9 מיועדים. ומה יקרה כשיגיע הגמר מה הקפיטול יעשה מה הוא יכול לעולל לנו?.ועד כמה שהקרייריסטים חזקים ושאם אני יגיע לאימות איתם הם יהרגו אותי גם כי הם הרבה וגם כי יש להם כוח פיזי רב מאוד. לא הבנתי איך סופיה שורדת את כל הזמן הזה, איפה היא חשבתי לעצמי. אחרי שאכלתי את הארנבות מילאתי מים מהנהר במימייה שלי,ארזתי את חפצי ויצאתי לחפש את סופיה.

הלכתי זמן ממושך ביער ופתאום שמעתי קולות מתוך איזושהי מערה. בהתחלה חשבתי שזה מקום המחבוא של הקרייריסטים.
אבל אז שמעתי את הקול של סופיה. התחלתי להתקדם אל המערה וכבר כשהייתי קרוב מאוד הקולות נפסקו. למה הם הפסיקו לדבר? נכנסתי למערה וראיתי שם את סופיה. סופה אמרתי והיא הסתכלה אלי. אבל הרגשתי מכה חזקה בראש והתעלפתי. אחרי שהתאוששתי ראיתי את סופיה ואת המיועדת מהמחוז של ליאם. מי עילף אותי שאלתי? אני הנערה אמרה. למה עשית את זה? שאלתי. כי חשבתי שזה מישהו שבא להרוג אותנו היא אמרה ודרך אגב קוראים לי סטפי. הסתכלתי אל סופיה ושאלתי אותה איך שרדת כל הזמן הזה? היא אמרה שמהיום הראשון היא וסטפי ביחד והיה להם הרבה אוכל ושרוב הזמן הם היו במערה ואף אחד לא מצא אותם. אחרי זה סיפרתי להם כל מה שקרה לי מאז תחילת המשחקים וגם על איך שהרגתי את ליאם. ראיתי מבט עצוב על פניה של סטפי. אחר כך הייתי עייף מאוד ונרדמתי.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הודעה!!
תקשיבו,מי שקורא את הסיפור שלי.
תוסיפו בבקשה תגובות שאני ידע מה דעתכם על הסיפור...!!!