בבוקר התעוררתי מאוד מוקדם. אני רעב מאוד לא אכלתי ושתיתי מאתמול. ירדתי מהעץ והלכתי כדי לצוד לי משהו לאכול. חשבתי על אתמול ועל איך שהרגתי את ליאם.
הלכתי קצת ביער ואז ראיתי שתי ארנבות. הוצאתי את החנית שלי ושיפדתי את שתיהן. הסתובבתי עוד קצת ואז מצאתי את המקום מחבוא שלי הקודם איפה שהרגתי את ליאם. המקום הזה עושה לי הרגשה רעה וזיכרונות לא טובים. נכנסתי להתקלח בנהר ולשתות מים. כי הנהר היה קרוב למחנה. פתאום שמעתי קולות וראיתי שאלו הם הקרייריסטים הם לא הבחינו בי צללתי למים כדי שהם לא יבחינו בי. הייתי מתחת למים 2 דקות ואז יצאתי כי לא היה לי אוויר עוד שנייה נחנקתי. המיועד ממחוז 1 הבחין בי והשליך עליי סכין. צללתי לתוך המים והסכין לא פגע בי הוא פגע במים. התחלתי לשחות ולברוח מהם, ראיתי שהם לא רודפים אחרי ושחיתי חזרה למקום המחבוא שלי. חשבתי שהם לקחו לי דברים מהמחנה אבל מסתבר שהם לא מצאו את המחבוא. יצאתי מהמים כולי רטוב והיה לי מאוד קר רעדתי,התלבשתי ומאוחר יותר הדלקתי מדורה ובישלתי את הארנבות. חשבתי לעצמי שנשארנו רק 9 מיועדים. ומה יקרה כשיגיע הגמר מה הקפיטול יעשה מה הוא יכול לעולל לנו?.ועד כמה שהקרייריסטים חזקים ושאם אני יגיע לאימות איתם הם יהרגו אותי גם כי הם הרבה וגם כי יש להם כוח פיזי רב מאוד. לא הבנתי איך סופיה שורדת את כל הזמן הזה, איפה היא חשבתי לעצמי. אחרי שאכלתי את הארנבות מילאתי מים מהנהר במימייה שלי,ארזתי את חפצי ויצאתי לחפש את סופיה.
הלכתי זמן ממושך ביער ופתאום שמעתי קולות מתוך איזושהי מערה. בהתחלה חשבתי שזה מקום המחבוא של הקרייריסטים.
אבל אז שמעתי את הקול של סופיה. התחלתי להתקדם אל המערה וכבר כשהייתי קרוב מאוד הקולות נפסקו. למה הם הפסיקו לדבר? נכנסתי למערה וראיתי שם את סופיה. סופה אמרתי והיא הסתכלה אלי. אבל הרגשתי מכה חזקה בראש והתעלפתי. אחרי שהתאוששתי ראיתי את סופיה ואת המיועדת מהמחוז של ליאם. מי עילף אותי שאלתי? אני הנערה אמרה. למה עשית את זה? שאלתי. כי חשבתי שזה מישהו שבא להרוג אותנו היא אמרה ודרך אגב קוראים לי סטפי. הסתכלתי אל סופיה ושאלתי אותה איך שרדת כל הזמן הזה? היא אמרה שמהיום הראשון היא וסטפי ביחד והיה להם הרבה אוכל ושרוב הזמן הם היו במערה ואף אחד לא מצא אותם. אחרי זה סיפרתי להם כל מה שקרה לי מאז תחילת המשחקים וגם על איך שהרגתי את ליאם. ראיתי מבט עצוב על פניה של סטפי. אחר כך הייתי עייף מאוד ונרדמתי.
|
|
|
