עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפור פאפניק לטריילוגיה של משחקי הרעב.
הסיפור עוקב אחר דן מילו ממחוז 10 שנבחר להשתתף במשחקי הרעב ה-1.ומאז חייו השתנו לנצח.....
הודעה!
אם אהבתם את הסיפור אתם מוזמנים לעשות לייק ב:www.facebook.com/MshqyHrbH1?ref=hl
הדמויות !
דן מילו: בן 17 ממחוז 10.נבחר להשתתף במשחקי הרעב הראשונים . מתמחה בלחימה עם חנית ובזריקת סכינים.

סופיה גרינ'ץ: בת 16 מחוז 10 נבחרה להשתתף המשחקי הרעב הראשונים.
יודעת לירות בחץ וקשת.חברה של דן.

תום מילו: האח הקטן של דן.

סברינה: שדרנית טלוויזיה מהקפיטול.

אוולין: המלווה של דן וסופיה ממחוז 10.

מקס: קברניט המשחק הראשי.

דיאנה: הסטייליסטית של דן.

ג'סטין: הסטייליסט של סופיה.

פרק 13

28/12/2012 17:35
משחקי הרעב ה-1

אני יודע שלא העליתי פרקים בשבועיים האחרונים הייתה לי תקופה קשה של מבחנים ועבודות ובגלל זה כמעט ולא הייתי בפורום. אני ינסה לפצות על זה.


כשחזרנו אל המחנה התחיל כבר להחשיך. אני הלכתי לחפש עצים להדליק מדורה. ופתאום ראיתי את המנון הקפיטול ואת הפרצופים של המיועדים שמתו בלילה וביום הקשה והמפרך הזה. ראיתי את שני המיועדים ממחוז 8,את המיועד ממחוז 6 שאני הרגתי,המיועדת ממחוז 2,המיועדת ממחוז 9,את המיועדת ממחוז 4, והמיועדת ממחוז 3.הבנתי שסופיה עדיין חיה וגם המיועדת שבאה עם ליאם. שמתי לב עוד באימונים שהמיועדים מהמחוזות 1 3 ו-4 היו בברית והבנתי שהם באמת בברית גם במשחקים ושהם הרגו כמעט את כל המיועדים שמתו עד עכשיו. וזה אומר שאם אני לא אמצא את סופיה בקרוב סביר להניח שהם יהרגו אותה.
אחר כך הלכתי וסיפרתי מי נהרג היום לליאם, ראיתי שהוא מרגיש יותר טוב ומרחתי לו שוב את המשחה שדיוויד שלח לי במתנת החסות.
אחר כך כבר היה מאוחר והלכנו לישון. פתאום באמצע הלילה אני מרגיש שמישהו מנער אותי פתחתי מהר עיניים וראיתי את ליאם עומד מעליי עם סכין מכוון לגרוני. מה אתה עושה? שאלתי. אני עושה את מה שהייתי צריך לעשות עוד מזמן להרוג אותך הוא אמר. אבל למה? שאלתי. כי אני יודע שאם נגיע לגמר אני לא ישרוד אז אני יהרוג אותך עכשיו. המשכתי לשאול אותו שאלות ובינתיים הוצאתי מכיסי את הסכין שהיה לי ותקעתי לו אותו בצוואר. ראיתי שיוצאים מהצוואר של ליאם שפריצים של דם ואחד מהם פגע בי. העפתי את הגופה של ליאם מעליי הוא היה גוסס. אתה רואה מה גרמת לעצמת אמרתי לו. דקרתי אותו בלב והוא מת. בום! קול התותח נשמע בקרע. התחלתי לפרק את המחנה ולאסוף את חפציי. סמתי בחגורה שלי את הסכין שלי ואת החנית החזקתי ביד. הלכתי הרבה זמן ביער עד ששמעתי קולות. עצרתי והסתכלתי מי מדבר ראיתי שאלה הם הקרייריסטים. דרכתי בטעות על מקל והם שמעו את זה. הם ראו אותי והתחילו לרוץ אחרי כדי לתפוס אותי. שמעתי אותם מתווכחים בניהם המהלך הריצה מי יהרוג אותי. המשכתי לברוח מהם עד שאחד המיועדים הגיע כבר אליי הוא הדביק את הפער ראיתי אותו מוציא סכין הוא ניסה לדקור אותי אבל הוא פספס. הוצאתי את הסכין שלי וחתכתי לו את היד שמעתי אותו צורח מכאבים. כל שאר המיועדים עצרו ולא המשיכו לרוץ אחרי הם עזרו לו. נדמה לי שזה היה המיועד ממחוז 4. אחר כך עליתי על עץ ונרדמתי.

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הודעה!!
תקשיבו,מי שקורא את הסיפור שלי.
תוסיפו בבקשה תגובות שאני ידע מה דעתכם על הסיפור...!!!