בבוקר קמתי והלכתי לסלון. השעה הייתה 9. דיוויד ישב שם וסימן לי להצטרף. "בוקר טוב!" אמרתי. "בוקר טוב, דן" הוא אמר. "תקשיב! היום יש לכם יום עמוס מאוד כי עוד כמה שעות יתחיל מצעד המיועדים, שבו יציגו את כל המשתתפים של משחקי הרעב.(בגרסא שלי לסיפור מצעד המיועדים הוא ביום האחרון לפני תחילת המשחקים.) ולקראת הערב יראיינו את כל המיועדים וכל פאנם תיראה את זה." "אז יש לנו היום יום עמוס מאוד" עניתי. אחרי שראיתי קצת טלוויזיה סופיה קמה ודיוויד הסביר לה את מה שהוא הסביר לי. אחר כך נכנסו לדירתנו גבר ואישה ואמרו: "שלום! אנחנו הסטייליסטים שלכם ואנחנו נהיה אחראים על התלבושות שלכם במצעד המיועדים. לי קוראים דיאנה ואני אהיה הסטייליסטית שלך דן" היא אמרה. "ואני אהיה הסטייליסט של סופיה. קוראים לי ג'סטין." אחרי זה הלכנו עם הסטייליסטים שלנו כל אחד לחדר אחר. דיאנה שאלה אותי במה ארצה שהיא תלביש אותי והלכה הלוך וחזור בחדר כמה דקות. "יש לי רעיון" היא אמרה. היא עבדה במשך כמה דקות ואז היא הראתה לי את מה שהיא הכינה. היא הכינה תלבושת של עץ בצבע חום עם ענפים ועלים ירוקים וכל מה שיש לעץ אמיתי. הסתכלתי על זה וגיחכתי. "מה אתה צוחק?" היא שאלה אותי. "למה דווקא תלבושת של עץ? אני אראה מגוחך ככה."
"דן, תקשיב. אני לא מלבישה אותך לפי רצוני. לכול מחוז יש את התחום שהוא עוסק בו והמחוז שלכם עוסק בנגרות" היא אמרה. לבשתי את החליפה, הסתכלתי במראה ופשוט נקראתי מצחוק. יצאנו מהחדר לכיוון הכרכרה וראיתי שגם את סופיה הלבישו כמוני. הכרכרה של מחוז 1 מתחילה לנוע ואיך שאנחנו נכנסים כל הקהל פורץ בצחוק גדול. חייכתי אליהם ונופפתי לשלום. המשכנו לנסוע עוד קצת ואז כל הכרכרות הסתדרו בחצי עיגול. הסתכלתי למעלה ומעלינו עמד הנשיא ריק.
;){kind=link}