את כל אחר הצהריים ביליתי בחדרי, ובערב יצאתי מהחדר וראיתי את סופיה משוחחת עם דיוויד. דיוויד ראה אותי וסימן לי להצטרף. הגעתי אל השולחן והתיישבתי ליד סופיה."נו, על מה אתם מדברים?" שאלתי. דיוויד סיפר לי שסופיה שאלה אותו מה כדאי לעשות כשהמשחקים יתחילו." נו, ומה ענית לה?", שאלתי. "לדעתי, אתם צריכים לרוץ לקחת כלי נשקכי בלעדיהם לא תסתדרו,ולהיזהר שלא יהרגו אותכם כמובן. ועוד משהו שרציתי לדבר אתכם עליו" הוא אמר," אתם צריכים למצוא לעצמכם בני ברית כי לבד לא תצליחו להסתדר במשחקים. אני כרתתי ברית עם ליאם ואני יהיה איתו במשחקים." "טוב מאוד דן,עכשיו בינתיים אתם שלושה בברית." "מי אמר שאני איתם בברית.?" סופיה שאלה. "למה שלא תהיי איתם?"שאל דיוויד. "כי אני לא מדברת עם דן" היא אמרה והלכה לחדרה. "מה קרה בינך לבין סופיה?" הוא שאל. "סתם, אני לא יודע מה קרה. הלכתי בבוקר לטייל וחבורה של בנות התנפלה עליי וניראה שסופיה ראתה את זה מהחלון. אבל זאת הייתה סך הכול אי הבנה." "טוב, דן. אני אנסה לדבר איתה" הוא אמר. "תודה, דיוויד. אני מעריך את זה מאוד. אתה חבר אמיתי." הלכתי לחדרי ונרדמתי. בבוקר קמתי,התארגנתי,אכלתי,וירדתי למרכז האימונים כי היום אנו מראים לשופטי המשחק מה היכולות שלנו. בינתיים רק אני וליאם היינו שם,אז ישבנו ודיברנו. לאט לאט כל המיועדים התחילו להגיע ובסוף כל 24 המיועדים היו באולם אחד. כל מיועד נכנס בנפרד והם התחילו ממחוז אחד כך שחיכיתי הרבה זמן. אבל לא היה אכפת לי כי קבעתי אסטרטגיות עם ליאם. לאחר זמן מה קראו ברמקול: "דן מילו! תיכנס אלינו בבקשה."
|
|
|
;){kind=link}